מאת:

גביית חוב מס של חברה מבעל שליטה כאשר החברה מפסיקה את פעילותה

סעיף 119א. לפקודת מס הכנסה מאפשר לגבות חוב מס חלוט של חברה שהפסיקה את פעילותה מבעל השליטה בחברה וזאת בכפוף לנסיבות נוספות המפורטות באותו סעיף. בפסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בירושלים נדונה השאלה מיהו בעל השליטה בחברה החייב בחוב המס של החברה, כאשר מדובר בחברה הרשומה בבעלות תאגיד זר שאין לו נכסים בישראל ואשר ייפה את כוחו של אדם אחר לפעול בשמו בישראל.
(במאמר מוסגר ראוי לציין כי פסק הדין עסק בחוב ארנונה אולם הוא נסמך על הוראות סעיף 119א' לפקודת מס הכנסה הרלוונטיות הן לגביית חוב ארנונה והן לגביית חוב מס הכנסה)
 

רקע עובדתי

במשך שנים ארוכות התנהל באותו הנכס בירושלים מועדון ביליארד, כאשר הוא מנוהל לאורך כל השנים בידי אותו מנהל, אולם לאורך כל אותן השנים התחלפה זהות החברות אשר הפעילו את המועדון וכן התחלפו בעלי השליטה הנומינליים של החברות שהמועדון היה בבעלותן.

תחילה התנהל המועדון באמצעות חברה שהייתה רשומה בבעלותו של מי מר אלי ארגמן שהיה גם מנהלה (להלן: "החברה הראשונה").

כעבור מספר שנים פורקה החברה הראשונה והמועדון המשיך להתנהל בידי חברה חדשה בבעלות חברה זרה (המאוגדת בפנמה), כאשר זהות בעלי המניות של החברה הזרה אינה ידועה אולם אותה חברה זרה יפתה את כוחו של מר און יניב (גיסו של אלי ארגמן) לפעול בשם החברה הזרה בישראל, לרבות הזכות למינוי מנהלי החברה (להלן: "החברה השניה").
כעבור מספר שנים נוספות פורקה גם החברה השניה והוקמה חברה חדשה, שלישית במספר, אשר נרשמה בבעלות אותה חברה זרה מפנמה אשר הייתה בעלת המניות בחברה השניה ואשר כזכור יפתה את כוחו של און יניב לפעול בשמה בישראל (להלן: "החברה השלישית").
לבסוף פורקה גם החברה השלישית והוקמה חברה רביעית במספר בבעלות חברה חדשה מפנמה (להלן: "החברה הרביעית"). 
במשך כל אותן השנים לא שולמו חובות הארנונה בגין הנכס.
כמו כן, במשך כל אותן השנים אותם שני אנשים היו מעורבים בניהול העסק וחתמו על מסמכים שונים בשם החברות: מי שהיה בעל המניות והמנהל בחברה הראשונה וכן גיסו- מי שהיה מיופה הכוח מטעם החברה הזרה שבבעלותה היו החברה השניה והשלישית.
משכך הגישה עיריית ירושלים תביעה כספית נגד החברה האחרונה במספר (החברה הרביעית) וכן נגד שני הגיסים שניהלו את העסק לאורך השנים במסגרתה דרשו כי אלה ישלמו את מלוא חובות הארנונה של ארבעת החברות אשר החזיקו במועדון לאורך השנים.

 

הבסיס המשפטי

בית המשפט בחר לסמוך את פסק דינו על הוראות סעיפים קטנים (א)(2) ו- (א)(3) לסעיף 119א' לפקודת מס הכנסה. אשר זו לשונן:
119א.    (א) ...
(2)   היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא העביר את פעילותו לחבר בני אדם אחר, שיש בו, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם (בפסקה זו – החבר האחר), בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו מהחבר האחר.
(3)   בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה.
במילים אחרות, הוראות אלה מאפשרות לפקיד השומה לגבות את חוב המס של חברה שהתפרקה מבעל השליטה באותה החברה, כאשר החזקה היא שנכסיה של החברה שהתפרקה הוברחו בידי אותו בעל שליטה, אלא אם כן הוא הוכיח אחרת וכן מאפשרות לגבות את חוב המס מחברה חדשה שהקים אותו בעל שליטה (או קרובו) ושאליה הוערה פעילות החברה שהתפרקה.
כפי שניתן לראות, סעיף קטן 119א'(א)(3) מאפשר הטלת חבות לתשלום חוב מס על מי שהיה "בעל שליטה" בחברה שהתפרקה, כאשר לעניין הגדרת בעל שליטה מפנה הסעיף להוראות סעיף 32(9)(א)(3) לפקודה המגדיר מונח זה, כדלקמן:
"בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
(א)   ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;
(ב)   בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;
(ג)    בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;
(ד)   בזכות למנות מנהל;
במאמר מוסגר ראוי לציין כי סעיף 119א' לפקודת מס הכנסה קובע מספר חלופות אחרות לגביית חוב מס חלוט. בין היתר, סעיף קטן (א)(1) מאפשר לגבות את חוב המס מצד שלישי שאליו הועברו נכסי החברה שהתפרקה, ככל שאלה הועברו ללא תמורה או בתמורה חלקית. כך גם סעיף (ג1) מאפשר לגבות ממנהל חברה מס שנוכה על ידי החברה עבור צד שלישי ולא הועבר לרשויות המס. בנוסף סעיף (ג2) מאפשר לגבות חוב מס מנושא תפקיד בחברה, ככל שחוב מס זה נוצר כתוצאה מביצוע עבירת מס על ידי החברה. עם זאת סעיפים קטנים אלה לא נדונו בפסק הדין נשוא סקירה זו.
 

הכרעת בית המשפט

עיקר פסק דינו של בית המשפט עסק בשאלה מי היה בעל השליטה בכל אחת מהחברות שהתפרקו על מנת לקבוע על מי ניתן להטיל את חבות המס מכוח הוראות סעיף 119א'(א)(3) הנזכר לעיל. לעניין החברה הראשונה, לא התעורר כל קושי שכן לחברה היה בעל מניות יחיד, הוא מר אלי ארגמן.
לעניין החברה השנייה והשלישית עלה קושי בכל הנוגע לקביעת בעל השליטה בחברה שכן על פניו, הבעלות במניות והזכויות לקבלת החלטות בשם החברה היו נתונות באופן פורמלי לחברה זרה (תושבת פנמה) שלה אין נכסים בישראל ואשר נראית על פניה כקליפה ריקה, כך שהטלת החבות עליה לא הייתה מביאה כל תועלת.
בית המשפט בחן האם ניתן לראות במר אלי ארגמן, מי שהיה בעל המניות בחברה הראשונה כבעל שליטה גם בחברה השניה והשלישית ומצא, כי לא ניתן להגיע למסקנה כזאת. אמנם, מר אלי ארגמן המשיך לשמש כמנהל בפועל של העסק אשר התנהל על ידי כל אחת מארבעת החברות אך לדידו של בית המשפט פעילותו הניהולית של מר אלי ארגמן אינה מהוות בהכרח פעילות של שליטה בחברה וניתן בהחלט לראות את מר אלי ארגמן כמי שביצע את פעילותו כמנהל שכיר של כל אחת מהחברות.   
עם זאת, בית המשפט מצא כי ניתן להטיל חבות אישית על מר און יניב, גיסו של מר אלי ארגמן, בכל הנוגע לחובות המס של החברה השניה והשלישית. כאמור על פי הוראות הפקודה הנזכרות לעיל, בעל שליטה הינו בין היתר מי שרשאי למנות דירקטור לחברה. ואכן סמכות זאת הופקדה בידי מר יניב מכוח יפוי הכוח שניתן לו על ידי החברה הזרה. משכך, קבע בית המשפט שניתן לראות את מר און יניב כבעל השליטה בחברה השניה והשלישית בהיותו בעל הסמכות למנות דירקטור לחברות הללו ובאופן המאפשר לחייב אותו בחובות המס החלוטים של החברה השניה והשלישית.
לעניין חובות הארנונה של החברה הרביעית, קבע בית המשפט כי חברה זו עודנה פעילה על כן אין מקום להטיל את חבות המס שלה על מאן דהוא ויש לגבות את המס ישירות ממנה (כל עוד היא פעילה).
בשולי הדברים ראוי לציין, כי פסק הדין עסק גם בסוגיית התיישנות חובות הארנונה ובין היתר נקבע על ידי בית המשפט כי חובותיה של החברה הראשונה התיישנו במועד הגשת התביעה, על כן, הגם שניתן היה לחייב את מר אלי ארגמן בחובות החברה הראשונה, התביעה נגדו נדחתה עקב התיישנות. 
 

הערת ביניים

פסק דין זה ממחיש את חוסר הנוחות הטבעי, שמתעורר לנוכח אופן ניהולו של העסק אשר נדון בפסק הדין, כאשר הבעלות הנומינלית בו הועברה למספר חברות שונות, אך בפועל המשיך העסק להתנהל בידי אותם גורמים. יחד עם זאת, לדעתנו קביעת בית המשפט כי ניתן לחייב את מיופה הכוח מטעם בעל השליטה הפורמלי בחברה (החברה הזרה) בחובות המס של החברה רק משום שהוא מחזיק בכוח הפורמלי למנות מנהל לחברה- אינה נקיה מספקות. אין ספק כי סמכותו של מר און יניב למינוי מנהל הייתה סמכות פורמלית שאינה שמכות עצמאית אלא ניתנה לו מטעם החברה הזרה ועבור החברה הזרה. לא נקבע בפסק הדין, כי החברה הזרה הייתה ישות פיקטיבית אשר נועדה להסתיר את בעל השליטה האמיתי בחברה ו/או כל קביעה דומה אחרת. לנוכח זאת, לא מן הנמנע, כי ככל שיוגש ערעור על פסק דין זה של בית המשפט המחוזי, עשויה התוצאה להשתנות.

לעומת זאת, בהחלט יתכן שניתן היה להגיע לאותה התוצאה שאליה הגיע בית המשפט גם מבלי להיזקק לפרשנות יצירתית של המונח "בעל שליטה" כמי שכולל גם מיופה כוח למינוי דירקטור. על פניו, נראה כי מערך החברות במקרה הנוכחי, לרבות החברה הזרה הוקמו ללא מטרה עסקית נראית לעין למעט המטרה של הרחקת בעלי השליטה האמיתיים והגבלת אחריותם לחובות החברה. על כל פנים בית המשפט לא דן בסוגיה זו של התכלית העסקית שעמדה מאחורי הקמת מערך החברות, תוך יצירת חובות והחלפתן מדי מספר שנים בחברות אחרות ומבלי שחל שינוי בזהות האנשים שעסקו בניהול העסק בפועל. אילו בחן בית המשפט סוגיה זו, יתכן וניתן היה להגיע למסקנה, כי במקרה הנוכחי השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברות נעשה משיקולים פסולים ותוך שימוש לרעה במסך ההתאגדות באופן המאפשר הרמת מסך. אולם, כאמור, כל אלה לא נדונו.

 

לסיכום

אם כן, מדובר בפסק דין הממחיש את הקושי של בתי המשפט להתמודד עם בעלי דין מתוחכמים הפועלים להקמת מסכי התאגדות מרובים, תוך שימוש בחברות זרות. קושי זה הביא בסופו של יום לכך שבעל המניות המקורי ומי שהיה הבעלים של החברה הראשונה הופטר מכל חבות ואילו הטלת החויב בחובות החברה השנייה והשלישית על און יניב, נעשתה- כך נראה, ללא בסיס משפטי מספק.  

כך או כך, כאשר מדובר בהקמה או בניהול עסק הנושא עימו סיכון משמעותי, בהחלט יש מקום לשקול הקמת מערך התאגדות הולם שיהיה מונע משיקולים עסקיים לגיטימיים ויאפשר לגדר את אחריות בעלי המניות מהסיכונים הכרוכים בהקמתו ובניהולו של העסק.

 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.